<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן ז'</h1>
<h2>דף כב:</h2>
כל אלה הקרעים קורע עד שמגלה לבו ואינו מאחה לעולם אבל מותר לשוללן ולמוללן ללקטן לעשותן כמין סולמות. פירוש הר' יהונתן ז"ל לשוללן למוללן מיני חבור הם שקושרין השלל של חוטין והמלל שיוצאין מן הקריעה זה עם זה כדי לחבר שפתי הקריעה. ללקטן ולעשות סולמות (אלא) [אלו] הם מעשה מחט אבל הוא חבור מפוזר ומפורד עכ"ל לשונו בפירושיו. עוד מצאתי פירוש אחר למוללן אוחז שני ראשו הקרע בין אצבעותיו וכורכן יחד כעין כריכת הספרים ותוחב במחט ב' או ג' תפירות. ללקטן אוגד בידו כל קרע מראשו ועד סופו ותוחב במחט ב' או ג' פעמים. כמין סולמות פירוש כמעלת הסולם ותופר ב' תפירות ומפסיק וחוזר ותופר למטה ומניח בין תפירה לתפירה הפסק מעט. [לשון אחר] כעין סולמות כעין שלוקטין המתנים שקורין גירונש ע"כ. ולא אסרו אלא כמין אחוי אלכסנדרי בלבד. וכל הקורע מתוך השלל מתוך המלל מתוך הלקוט לא עשה ולא כלום אבל קורע מתוך אחוי אלכסנדרי פירוש הר"ם בן ז"ל אחוי אלכסנדרי אינו כעין תפירה שלנו ששוה מלמעלה ובולטין ראשי התפירות למטה אלא התפירה שקורין שירזי"ר וכן אמרינן בירושלמי (מ"ק פ"ג הלכה ח') איזהו האחוי כאריג וכן פירוש בעל הערוך ז"ל וה"ר יום טוב אשבילי כתב ותמה א"כ למה לא משכח התירא [אלא] שלילה ומלילה וליקוט. והראב"ד ז"ל פירש כי כעין התפירה שלנו קרוי אחוי אלכסנדרי וכשהוא שוה מלמעלה [ובולטת] מלמטה הרי הוא כארוג וראוי להחמיר בזו לאסור אחוי שלנו ושלא יצא ידי קריעה כשקורע מתוך אחוי שלנו עד שיהא כעין שירזי"ר עכ"ל. ואפילו הפך הכלי ונעשית שפתו למטה לא יאחה.
<h2>דף כו:</h2>
והלוקח בגד שאינו מתאחה למוכר אינו מתאחה [ללוקח לפיכך המוכר צריך להודיע ללוקח שבגד זה אינו מתאחה]. והר"י מקורביל ז"ל כתב ואם ירצה להפוך מלבושו אז יוכל לתפור הקרע ע"כ. כל מי שעומד עם המת שעת יציאת נשמה חייב לקרוע אע"פ שאינו קרובו ונהגו העולם לקרוע מלמטה. וכן אדם כשר שמת הכל חייבין לקרוע עליו אע"פ שאינו חכם וקורעין טפח כשאר אבילים.
